קורמן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.התובעת, ילידת 1984, נפגעה בתאונת דרכים ביום 12.12.11. במסגרת כתב התביעה עתרה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, הפסיכיאטרי והאורטופדי, כאשר בהחלטתי מיום 16.10.13 הוחלט כי אין מקום למינוי נוירולוג וכי ימונה בשלב זה פסיכיאטר בלבד, וככל שהתובעת תעמוד על הבקשה למינוי אורטופד, הרי שעליה להמציא לעיון בית המשפט תיעוד רלבנטי ועדכני לרבות בדיקות אובייקטיביות כדוגמת MRI, C.T.

ביום 27.10.13 הגישה המבקשת בקשה בלווית תיעוד רפואי נוסף על מנת שתישקל בחוזר בקשתה למינוי אורטופד.

2.להלן עיקרי נתוני המסמכים שהוצגו בסופו של דבר:

* בתעודת חדר מיון מיום האירוע צוין כי התובעת מתלוננת על כאבי צוואר, גב תחתון ורגל שמאל. בבדיקתה: "ללא הגבלת תנועות".. הופנתה למעקב אורטופדי.

* ביום 14.12.11 נבדקה אצל רופא משפחה והתלוננה על כאבים בכתף, גב עליון ותחתון. בבדיקה נמצאו הגבלות תנועות צוואר וכתף שמאל וכן הגבלה בכיפוף הגוף.

* ביום 18.12.11 ניגשה להיבדק בחוזר והתלוננה על כאבי צוואר גב עליון וזרוע שמאל והופנתה לטיפולי פיזיותרפיה.

* ביום 12.1.12 וביום 25.1.12 ניגשה להיבדק במרפאה בתלונות חוזרות של כאבי צוואר וגב. בבדיקה תנועות הגב מלאות.

מדוח סיכום טיפולי הפיזיותרפיה עולה כי התובעת ביצעה 11 טיפולים עם הטבה חלקית.

* ביום 4.6.12 נבדקה במרפאה והתלוננה על כאבי גב עליון לסירוגין זו הפעם קיבלה הפנייה למרפאת "מכבי טבעית" לצורך קבלת טיפול אלטרנטיבי. התובעת פנתה כאמור וביצעה מעל 15 טיפולים מסוג שיאצו, תרפיה וכירופרקטיקה כאשר התחילה סדרת הטיפולים ביום 1.7.12 וסיימה ביום 04.03.13 תקופה ממושכת של שמונה חודשים. בסדרת טיפולים אלו צוין כי התובעת סובלת מכאבי גב תחתון ומבצעת טיפול שמרני בשל כך.

3.בית משפט הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה כגון דא, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. עמד על כך בית המשפט ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, שם נאמר:

"כידוע, בתביעות על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית-המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית-המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו.

אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח' (פ"ד מד(2) 216)). אין צורך  בראיה בדבר קיומה של נכות, כפי שסבר בית-המשפט המחוזי. די בראשית ראיה."

בהתייחס לטיבה של ראשית הראיה מציין בית המשפט ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' כי זו:

"יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים, ובעיקר ממסמכים שונים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו".

4.בקשה זו לטעמי מעוררת קושי בלתי מבוטל, כך באין בנמצא כי בדיקה אובייקטיבית המצביעה על אפשרות לקיומה של נכות כדוגמת CT או MRI, ומשלא נמצאו הגבלות תנועה בסופו של דבר בתיעוד המאוחר יותר אשר צורף לבקשה דנן.

זאת ועוד, להתעלם מהעובדה שבתיעוד הרפואי הנוגע לטיפול בידי הכירופרקט לא מוזכר, ואף לא במסמך אחד, כי הכאבים הם בעקבות / לאחר תאונת דרכים. לעומת זאת צוין כי התובעת עובדת שעות רבות בישיבה ומאמץ מתמשך. כן לא הוזכרו הגבלות תנועות ורוב ההערות טיבן תלונותיה של התובעת.

ביום 10.12.12 נבדקה אצל רופא משפחה והתלוננה על כאבי גב, כאשר למעשה מסמך זהו התיעוד הרפואי האחרון שצורף פרט לדוח סדרת הטיפולים האלטרנטיביים.

במצב דברים זה, אף אם תאמר כי היקף הטיפולים שנדרש, יכול ויצביע כשלעצמו על נכות כלשהי, הרי שעדיין הבקשה דחוקה הינה, לרבות מפאת חובת התובע להצביע על אפשרות (ולו ברמת סבירות נמוכה) לקיומו של קשר סיבתי בין נכות נטענת לבין ארוע התאונה.

5.ועדיין בהמשך לגישה הליברלית הנתונה בפסיקה, קובעת היא בהתייחס למקרים בו ספק מתעורר - רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012):